אם יש יזם שמשדר נונ-סטופ הצלחה מסחררת – שתדעו לכם שהוא מחרטט אתכם מליון חרטוטים.
כל יזם אמיתי יודע את האמת המרה: הצלחה צומחת מהר יותר אחרי הגהנום של היאוש.
מהו אותו ייאוש?
זה רגש שחור ומר שבולע אתכם כל כולו ובועט באדמה מתחת לקרקע.
הרגש הזה יכול לבוא אחרי ששותף נטש אתכם באמצע הפרוייקט.
הוא יכול לבקר גם אחרי שלקוח שהייתם בטוחים שממש מרוצה ועשיתם הכל(!) כדי שזה יקרה פתאום משאיר לכם ביקורת שלילית.
זה גם יכול לדפוק בדלת אחרי שכתבתם אלף פוסטים והם כולם קיבלו 2 לייקים במקום עשרות פניות.
אני יודעת דבר מה על יאוש.
זה רגש כזה שבולע אתכם וכמו מרה שחורה מכסה את כל ההוויה.
האם יש דרך לא להכנס לייאוש?
לצערי לא. כל יזם הרגיש אותו, מרגיש אותו וירגיש אותו לאורך כל הדרך.
ומי שטוען שלא – מחרטט.
האם יש דרך מהירה לצאת ממנו?
כן, ברור.
הכוח שלכם כיזמים הוא לא כשאתם לא מתייאשים אף פעם. הוא בכמה מהר אתם משתקמים אחרי הנפילה.
ואיך עוד?
הכלל ברזל הוא לא להתעמת עם היאוש.
לתת לגוף לחוש אותו. לבכות. לצעוק. לבעוט בכרית אם צריך. ללכת לריצה ולהוציא את זה החוצה. לא לשמור בבטן.
למצא את הבן אדם המדהים הזה שיש לו כרגע את היכולת להכיל את זה.
לספר את הסיפור שלכם:
בדיבור, בכתיבה, בציור.
אפילו בקומיקס (נשבעת לכם שיש לי מלא קומיקסים של מצבים שאני אפרסם יום אחד).
למצא את הבן אדם האחד או שניים האלה שמרימים לכם את המורל תמיד בלי יוצא מן הכלל. אצלי זה אלכסנדרה, ועוד כמה.
לעצור.
ללכת למקלחת. להכין כוס תה. רצוי מצמחים מיוחדים שמשפרים מצב רוח. ללכת לישון. לא לשחק אותה "קשוחים מצליחים" כי על מי אתה עובד.
מותר להיות חלש.
כי רק החזקים אמיצים מספיק להראות חולשה.
שמרו את הפוסט הזה, למקרה ו…
ואני פה לשמוע ולהיות אוזן למי שצריך.
מי ייתן שיהיה לכם תמיד הכוח.